צפון הנגב – ישראל – נובמבר 2007

שירות מילואים מזמן לך הרבה זמן של כלום, או בשפה יותר קורקטית, "זמן המתנה" – לעיתים אתה מתייבש למוות, ולעיתים מזדמנות לך הזמנויות לעשות דברים שבמסגרת אחרת קרוב לוודאי שלא היית עושה (כמו לצלם את הג'יפ הזה ב 4 בבוקר).

 נחל עמוד – ישראל -אוקטובר  2007

צולם בנחל עמוד עליון, שמורת טבע מדהימה ביופיה…

———————-

בקרו באתר שלי: www.cgp.co.il

הנגב – ישראל – נובמבר 2007

Kodak 400, f/1.8

 מילואים, מה יש לומר, מי שעשה יודע ומי שלא עשה גם לא רוצה לדעת (ת'אמת, גם אלו שעשו לא באמת רוצים לדעת – יש להם מספיק ימ"מ משלהם שהם לא צריכים את שלי…)  מה שכן, מילואים זה לא רק עניין החובה, זה עניין האנשים, כי בתשעים אחוז מהמקרים אנשים הולכים למילואים בגלל החבר'ה…והחבר'ה האלה, אם נרצה או לא, הם אנחנו. מעבר לפילוסופיה בגרוש (בתוספת עוד שני חצי גרושים של פטריוטיות) כיף לצלם במילואים, בעיקר מפני שעושים דברים שבבית לרוב לא עושים ובשעות שלרוב אנחנו ישנים…  אי שם בדרום הארץ, חיילת עירנית למחצה תוהה בהפתעה על עצם התגנבותי בחשכת הלילה המאוחרת…

היינו בדרך לטיול בפארק הלאומי, נחל הבשור, כאשר עצרנו בצידי הדרך לצלם את חוות היענים שהייתה בצידי הדרך – התמונה הזו נלקחה ממרחק קטן מאוד ואני לא יכול לומר שלא פחדתי על עדשת המצלמה…

 ירושלים – ישראל – ספטמבר 2007

יש משהו מיסתורי באבנים הללו שמושך אותך כל פעם חזרה בזמן לתקופות עבר – אולי זה רק המרקם, ואולי יותר הגיוני שהועבדה שהמבנים ברובעים העתיקים של ירושלים הם בני עשרות אם לא מאות בשנים (ואף אלפי שנים), שהזמן רק משביח אותם מרגע לרגע ותורם להרגשה הייחודית, אירופאית-מה, שמרגישים כאשר נכנסים בשערי העיר העתיקה. וייתכן גם ייתכן שאלו הם העוברים ושבים ברבעים השונים הם אלו שיוצרים את התחושה הזו…

תל-אביב – ישראל – אוגוסט 2007

רגע האיחוד מחדש. יובל, במיטב בגדיו, ממתין בציפיה דרוכה לכלה, ענבל, שתרד בגרם המדרגות וביחד יסעו לצילומים, ולאחר מכן, לאירוע החתונה. רק ברגעים אלו ממש הבנתי כיצד המתח שנבנה לאורך חודשי ההכנה מתחיל לזלוג ולהתפרץ, כאשר הכל צריך לתקתק, להיראות במיטבו בכדי להוציא את המקסימום מההפקה. לא יעזרו מילות העידוד שכל זה נעשה למענם ולמען שמחתם – הלחץ הוא לא קטן וכמות המוזמנים הינה גדולה. יובל וענבל התחתנו בשמחה רבה כשש שעות לאחר תמונה זאת – מזל טוב!